#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כי אתא רב דימי א""ר יוחנן: שלש לשונות שמעתי, אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח ואחת של מצורע <br>אחת משקל עשרה זוז ואח משקל שני סלעים ואחת משקל שקל, ואין לי לפרש. כי אתא רבין מה פירש."	ששל פרה משקלו עשרה זוזים (שני סלעים וחצי) משום שצריך כובד.<br>של שעיר המשתלח משקלו שני סלעים משום שצריך חלוקה.<br>של מצורע משקלו שקל [דלא הא ולא הא].	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה לשון נחלקו ר' שמעון חלפתא ורבנן לגבי משקלה, ומה סברו. 2	לר' יוחנן נחלקו בלשון פרה, חד אמר שקל וחד אמר עשרה זוזים, (וסימנך אחד המרבה ואחד הממעיט)<br>לר' ירמיה מדיפתי נחלקו בלשון של שעיר המשתלח.&nbsp;חד אמר שקל וחד אמר עשרה זוזים.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' ירמיה מדיפתי מה קרה ביום שנחלקו לגבי משקל לשון שעיר המשתלח, ומה למדו מכך.	באותו יום נח נפשיה דרביא בר קיסי ועשו סימן: 'רביא בר קיסי מכפר כשעיר המשתלח'	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' יצחק: שתי שחיטות שמעתי אחת של פרה ואחת של פרו אחת כשרה בזר ואחת פסולה בזר ולא ידענא הי מינייהו. מי חולק במחלוקת זו.	רב ושמואל. חד אמר פרה כשרה פרו כשרה, וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד רב&nbsp; ששחיטת פרה בזר פסולה.	'אלעזר' ו'חוקה' שנינו בה [וכל היכא דכתיב חוקה עיכובא הוא].	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הטעם של רב שמכשיר שחיטת פרו של כה""ג בזר, הרי גם בעבודות יום כפור וגם בפרה כתוב 'חוקה'."	"שחיטה אינה עבודה, ולא נאמרה בה חוקה.&nbsp;<div>משא""כ פרה אין בה קדושת מזבח אלא קדושת דמים, שהרי שחיטתה בהר המשחה, וכל העבודות שוות בה, ונאמר על כולם 'חוקה'.</div>"	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך יכול להיות שעל שחיטת פרו שקדוש קדושת הגוף לא נאמרה חוקה, ועל שחיטת פרה שהיא קדושת דמים נאמרה חוקה, ולאו ק""ו הוא?&nbsp;"	אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה אמראות נגעים, דלאו עבודה היא, ובעיא כהונה.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשמואל שסובר ששחיטת זר בפרו של כה""ג ביו""כ פסולה כי כתוב 'חוקה', מדוע בפרה כשר הרי גם שם כתוב 'חוקה'."	כי בפרה כתוב בפירוש 'ושחט אותה לפניו', זר שוחט ואלעזר רואה.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי רב ששחיטת זר בפרה פסולה, מה הפירוש 'ושחט אותה לפניו'.	'ושחט אותה' - אלעזר. 'לפניו' - שלא יסיח דעתו ממנה.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד שמואל שאסור להסיח דעת בפרה אדומה.	שנאמר 'ושרף את הפרה לעיניו'.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב מדוע צריכים שני פסוקים שלא יסיח דעתו בפרה אדומה, 'ושחט אותה לפניו' 'ושרף את הפרה לעיניו'	אם היה כתוב רק בשחיטה - משום שהיא תחילת עבודה.<br>אם היה כתוב רק בשריפה - משום שכעת הפרה מוכשרת, שכל עשייתה בשביל האפר.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עבודות נאמרו בפרה, ומהם.	שמונה עבודות<br><ol><li>שחיטת הפרה.</li><li>קבלת הדם.</li><li>הזאה שבע פעמים כנגד קודש הקדשיםץ</li><li>שריפת הפרה.</li><li>השלכת עץ ארז אזוב ושני תולעת.</li><li>ואסף איש טהור. (כתישה ואסיפה לכלי)</li><li>מילוי מים חיים ממעין ונתינת אפר הפרה במים.</li><li>טבילת אגודת אזוב במים הזאה על הטמא.</li></ol>	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהתורה מצריכה שלא יהיה היסח הדעת בשריפת הפרה ובשחיטתה, האם אפשר לומר שבאה למעט אסיפת אפר הפרה ומילוי מים ונתינתן על האפר להזות, ומדוע.	לא יתכן, כי ודאי שנפסלים בהיסח הדעת, שהרי נאמר בהם 'למשמרת'. [שצריכים שימור עד שיזה מהם]	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה עבודה בפרה אדומה אינה נפסלת בהיסח הדעת, ומדוע.	השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת, שאינו מגוף הפרה.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברייתא, אילו עבודות בפרה אדומה פסולות אם נעשו בלילה, ואילו כשרות. (מה הסימן)	העבודות שכשרות באשה כשרות בלילה, והעבודות שפסולות באשה פסולות בלילה.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אילו עבודות בפרה פסולות באשה ופסולות בלילה. 5	<ol><li>שחיטה&nbsp;</li><li>קבלה&nbsp;</li><li>הזאת דמה</li><li>שריפתה</li><li>השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת</li></ol>	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אילו עבודות בפרה כשרות באשה וכשרות בלילה. 2	אסיפת אפר הפרה, מילוי מים ואפר.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שכל מה שפסול בפרה באשה, פסול גם בלילה, ומה שכשר באשה כשר בלילה.	"כי אשה פסולה להזות על הטמא, שנאמר 'וטבל במים <u>איש</u> טהור', וגם לילה פסול להזאה, שנאמר 'הוא יתחטא בו <u>ביום</u> השלישי'.<br>ונאמר 'זאת חוקת <font color=""#2c67af"">התורה</font>', תורה אחד לכל העבודות, שכל מה שפסול באשה, פסול בלילה.<br>ונאמר '<font color=""#2c67af"">זאת</font>&nbsp;חקת התורה', למעט שמה שכשר באישה, כשר בלילה.<br>"	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הברייתא שאומרת ששחיטת פרה פסולה באישה סוברת בהכרח שפסולה גם בזר,&nbsp;<div>הרי הזאת מימיה פסולה באישה וכשירה בזר.</div>	כי פסול אישה בשחיטה הוא בגלל ש'ושחט אותה' קאי על אלעזר, וכמו שממעט מכאן אישה ממעט גם זר. וקשיא לשמואל שמכשיר שחיטת פרה בזר.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר עולא כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא. מה הפירוש.	כשתדקדק בה אינך יכול להשוות שיטת הפרשה בשוה שיהיו כל מקראותיה שוים זה עם זה,&nbsp;<div>אלא יש בהן שמקרא זה מוציא מכלל מקרא שלפניו,<br>ויש בה מקראות&nbsp;שהמשמע עומד במקומו ואינו מוציא מכלל חבירו.&nbsp;</div>	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע&nbsp;ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'ונתתם <u>אותה</u> אל אלעזר הכהן'.	אותה לאלעזר [שהוא סגן], ולא לדורות לאלעזר.<br>איכא דאמרי לדורות בכהן גדול, ואיכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע&nbsp;ומשמע ממילא.<br>במה חולקים המ""ד שלדורות בכהן הדיוט והמ""ד שלדורות בכהן גדול."	"מ""ד לדורות בכהן הדיוט, דכיון שלא קבע הכתוב איזה כהן, ממילא כל הכהנים כשרים בה.<br>מ""ד לדורות בכהן גדול, לומד 'חוקה חוקה' מיום כיפור."	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע, ומשמע ממילא.<br>מה לומדים מ'והוציא אותה'.	שלא יוציא אחרת עמה.	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו, ואין מוציאין עמה אדומה שלא יאמרו שתים שחטו.&nbsp;<div>רבי אומר לא מן השם הוא זה, אלא משום שנאמר 'אותה'.<br>האם ת""ק לא דורש 'אותה', ומאי נפק""מ בין ת""ק לרבי.</div>"	"ת""ק היינו ר' שמעון שדורש טעמא דקרא, ומסביר מה טעם שאמרה תורה 'אותה'.<br>ונפק""מ בין ר' שמעון לרבי, האם מותר להוציא עם הפרה חמור. לר' שמעון מותר כי אין מה לחשוש, ולרבי אסור משום 'אותה'."	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מי נאמר במותו שהוא מכפר כשעיר המשתלח.	רביא בר קיסי.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת אל תוך שריפת הפרה. במה עבודה זו חמורה, ובמה היא קלה.	<ol><li>חמורה - שפסולה באשה ופסולה בלילה.</li><li>קלה - שלא פוסל בה היסח הדעת.</li></ol>	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שוקל לשון של פרה אדומה, ומדוע.	עשרה זוזים (שני סלעים וחצי), משום שצריך כובד.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שוקל לשון של שעיר המשתלח, ומדוע.	"י""א שני סלעים, משום שצריך חלוקה.<div>י""א שיש בזה מחלוקת בין ר' שמעון בן חלפתא לרבנן, חד אמר שקל וחד אמר עשרה.</div>"	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שוקל לשון של מצורע.	שקל.	יומא פרק רביעי מב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשה כשרה להזות מי חטאת, ומנין.	"פסולה, שנאמר 'וטבל במים <font color=""#0f5bff"">איש</font> טהור'."	יומא פרק רביעי מב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהזאת מי חטאת פסולה בלילה.	שנאמר 'הוא יתחטא בו <u>ביום</u> השלישי'.	יומא פרק רביעי מב ב		
